ארוחת צהריים טעימה לכל המשפחה מאת בתיה אלימלך, דיאטנית סוכרת במכון מכבי השלום.

מרכיבים:

• 6 כרעי עוף ללא עור
• 2 קולורבי
• 2 שומר
• 4 שיני שום
• 4 כפות חומץ בלסמי
• 2 כפיות גדושות חרדל דיג'ון גרגירים
• כף עלי טימין
• 2 כפות שמן זית
• מלח, פלפל

הוראות הכנה:

1. לחמם את התנור ל 200 מעלות
2. לחתוך את הירקות לחתיכות בגודל בינוני
3. למעוך את שיני השום מעט עם סכין
4. להכניס לקערה או תבנית את כל המרכיבים ולערבב היטב
5. לאפות כ 40 דקות את העוף והירקות עם כיסוי ועוד 20 דקות ללא כיסוי

ניתן  להשרות את המרכיבים במרינדה לכמה שעות לפני הצליה להעצמת הטעמים!

סה"כ למנה (כרע עוף, ירקות ומעט רוטב):

קלוריות 282 קק"ל

חלבון: 27 גרם

שומן: 12 גרם

Print Friendly

השימוש בצמח הכורכום הינו למטרות קולינאריות ורפואיות מזה שנים ברפואה הסינית וההודית. כיום הכורכום הוא אחד מצמחי המרפא הנחקרים ביותר. ישנם מינים רבים של כורכום הנמצאים בשימוש.

הכורכום או בשמו הבוטאני: Curcuma longa הוא צמח ממשפחת הזנגוויליים, והוא נפוץ מאד ברחבי אסיה והודו. הצמח מצוי בשימוש מזה אלפי שנים ועד היום הוא נמצא בשימוש יומיומי בחלק גדול מאוכלוסיית העולם, בעיקר ביבשת אסיה. אבישג לבקוביץ, דיאטנית קלינית ונטורופתית במכבי טבעי מסבירה  כיצד הכורכום יכול לסייע לבריאותנו.

מהו השימוש המסורתי בכורכום?

הצמח היה והינו בשימוש רפואי מסורתי בהודו ובארצות אסיה. יהודים שארצות מוצאם הינם הודו, תימן, פרס ומרוקו משתמשים רבות בצמח הכורכום כתבלין במזונם ולטיפול בבעיות בריאותיות שונות. על פי הרפואה הסינית הצמח ממריץ תנועת דם וצ'י ולכן תורם משמעותית לתפקוד תקין של הכבד ומשמש לטיפול בכאבי בטן, כאבי פרקים, כאבי מחזור, כאבי חזה, פיזור ליחה ועוד.

אלו מרכיבים בכורכום יכולים לתרום לבריאות שלנו?

שורש הכורכום הוא אחד הצמחים הנחקרים ביותר בעולם בימים אלה בזכות הפעילות הרפואית של רכיביו. ישנם עשרות רכיבים פעילים בשורש אך הרכיבים המוכרים ביותר בשורש נקראים Curcumicnoids, בינהם הכורכומין (Curcumin).

לשורש הכורכום השלם השפעות רפואיות רבות על כל מערכות הגוף: הוא צמח מעורר, מרגיע כאבים, מסייע לזרימת דם טובה ומשפיע על מצב הרוח. הוא מסייע לזרימת הדם ומגביר את תנועתיות מערכת העיכול וכן עוזר בריפוי מחלות דלקתיות במעי. השורש מסייע לחטא את מערכת העיכול מפטריות  וחיידקים, משפר את פעילות הכבד, את  פעילות מערכת החיסון, בעל פעילות נוגדת דלקת חזקה על ידי שיפור זרימת הדם אל המפרקים בדלקת מפרקים, כיוח מערכת הנשימה, מניעת קרישיות יתר, הפחתת שומנים בדם, שיפור ניצולת האינסולין והפחתת רמות הסוכר בדם, מניעת תהליכים ניוונים במוח במחלת אלצהיימר ובמחלות עור שונות. ניתן לצרוך כתבלין במזון ובתוך כמוסה או טינקטורה.

הכורכומין הינו רכיב שמבודד מתוך צמח הכורכום השלם, הוא חומר מרוכז יותר משורש הכורכום והשימוש בו נעשה במינונים גבוהים מאוד בתוך כמוסות או טינקטורות, ולא כתבלין המוכר לנו.

מחקרים אשר נערכו בשנים האחרונות גילו כי הכורכומין הינו מרכיב צמחי חשוב בעל השפעות אנטי דלקתיות, אנטי חמצוניות ובעל השפעה על עיכוב התפתחות גידולים סרטניים שונים. הכורכומין יעיל בטיפול ותמיכה בחולי סרטן ובדלקות כרוניות במערכת העיכול . להבדיל משורש הכורכום השלם לכורכומין זמינות ביולוגית נמוכה, כאשר כורכומין נלקח בשילוב עם פיפרין (רכיב המצוי בפלפל שחור), זמינותו עולה. רוב יצרני מוצרי תוספי המזון משלבים את שני המרכיבים בכמוסה אחת.

ניתו להשתמש בשמן כורכום . השמן מתאים לטיפול  חיצוני. עיקר ייחודו של השמן הוא בחיטוי והזנה של העור, בעיקר במצבים דלקתיים.

האם עדיף להשתמש בכורכום טרי?

יש הגורסים כי טעם הכורכום הטרי  חזק יותר משימוש באבקת כורכום מיובשת. בנוסף שימוש בשורש הטרי מבטיח פעילות מקסימלית של הרכיבים הפעילים, טריות ונקיון המוצר.  צריכת כורכום במשולב עם מקור שומני, מגבירה את ספיגתו במעי. עובדה זו מחזקת את השימוש המסורתי בצמח, כתבלין המוסף למזון. בישול קצר אינו פוגע משמעותית בתכונות הצמח ולכן מומלץ להוסיף בסוף הבישול ובחום נמוך .

מהם השימושים לכורכום?

כתוספת לתבשילים- אין הגבלה על הכמות. 

כשמן לשימוש חיצוני: למריחה על גבי האזור הכואב.

לשימוש פנימי במרתח, טינקטורה או כמוסות יש להשתמש על פי המלצת איש מקצוע בהתאם למצב הבריאותי.

התוויות נגד:

באופן כללי השימוש בצמח כתבלין ובמינונים הטיפוליים המקובלים, בטוח. יש לנהוג בזהירות בשימוש עם תרופות – מומלץ  להיוועץ ברופא. אין לשלב עם תרופות לדילול דם. לפני ניתוחים, מומלץ להפסיק שימוש כשבועיים לפני הניתוח.

 בטוח לשימוש בהריון והנקה. 

Print Friendly

בטן נפוחה, עצירות, שלשולים ואי נעימות בבטן הם חלק מהסימפטומים המאפיינים את הסובלים מתסמונת המעי הרגיש. אך האם התאמת תזונה נכונה יכולה לסייע להקלה בסימפטומים?

בהרצאה השנתית של המרכז האמריקאי לגסטרו, בנושא בחירת מזון כאסטרטגיה לניהול סימפטומים במערכת העיכול, שוחח ד"ר פיטר גיבסון, ראש בית הספר הקליני באוניברסיטת מונאש, על האופן בו מרכיבי מזון מסוימים יכולים לעורר סימפטומים במעי. הוא בחן כיצד המנעות ממזונות אלו יכולים להוביל לשיפור בכל המערכות אצל פציינטים אשר חולים במחלות מעי כולל תסמונת המעי הרגיש.

ד"ר גיבסון, הוא ממייסדי שיטת דיאטה דלת FODMAP, ששמה מורכב מראשי תיבות של שמות הפחממות הקצרות הבאות:

Fermentable Oligosaccharides, Disaccharides, Monosaccharides and Polyols

המסר של ד"ר גיבסון היא כי דיאטה דלת FODMAP, כלומר דיאטה דלת מזונות המכילים פחממות קצרות, יכולה להפחית את הסימפטומים המופיעים אצל מטופלים עם בעיות במעי, בניהן תסמונת המעי הרגיש.

ד"ר גיבסון טען כי אם נוכל לדעת אלו מרכיבים בדיאטה גורמים לבעיה, התסמינים יפחתו. גיבסון טוען כי אותן פחממות הן האשמות בסימפטומים כגון נפיחות הבטן.

שאלנו את תמר קורנף, דיאטנית קלינית במכון הגסטרו מכבי השלום כיצד פחממות FODMAP יכולות להשפיע על סימטומים של המעי הרגיש כגון כאבי בטן, נפיחות, גזים ויציאות לא סדירות.

"הפחממות הקצרות לא נספגות במעי הדק, הן ממשיכות למעי הגס העשיר באוכלוסית חיידקים (במצב נורמלי). הפחממות הקצרות לאחר פרוקן משמשות מזון לחיידקים ולתאי המעי הגס. בתהליך פרוקן משתחרר גז אשר עשוי לגרום לנפיחות הגורמת לכאב ושלשול."

האם התאמת תזונה נכונה משמשת כיום ככלי להקלה על סימפטומים של תסמונת המעי הרגיז?

"כן, בתזונה מתאימה מפחיתים את הפחממות שיש להן פוטנציאל ליצור נפיחות וגזים. בהתאמת התזונה ואופן האכילה, ניתן לשפר את הסימפטומים. זו אומנם לא תרופה למחלה – מדובר במחלה כרונית – אך מטרת התזונה המתאימה היא לשפר את הסימפטומים. השינוי התזונתי לא משפיע על כולם באותה צורה. אבל לרוב יש להתאמת תזונה השפעה כזו או אחרת."

האם בכל פעם שאדם אשר סובל מהתסמונת, אוכל ארוחה שעשירה בפחממות פשוטות, הוא יסבול מאותם סימפטומים עליהם מדבר גיבסון בכתבה?

"התגובה של אדם הסובל מתסמונת המעי הרגיש משתנה מתקופה לתקופה. יש חולים אשר בתקופות מסוימות יכולים לאכול כמעט הכל, ויש תקופות שרמת הרגישות במערכת העיכול גבוהה יותר. רמת הרגישות עולה לעיתים בתקופה של סטרס, אצל הסובלים מתסמונת המעי הרגיש. גם ברמה נמוכה של סטרס, למשל כאשר יש לחץ בעבודה, הסימפטומים יכולים להופיע. בכל מקרה מי שסובל מהסימפטומים האלו מומלץ לפנות לדיאטנית המתמחה בגסטרו."

מקור : http://www.medscape.com/viewarticle/752779

Print Friendly

כאשר אנחנו מגיעים לבית החולים, למטרת ביקור או אף בדיקה, רבים מאתנו שואלים את עצמם האם הם מסכנים את עצמם בהדבקה במחלות שונות?

מחלות זיהומיות יכולות להוות איום עבור מבקרים בבתי החולים, בין אם הם חולים מאושפזים, צוות בית החולים או אורחים המבקרים בו. עונת החורף המתקרבת, מביאה איתה מגוון של מחלות האופיניות לעונה כגון שפעת, דלקת גרון, דלקות של דרכי הנשימה ועוד מגוון מחלות ובתי החולים מתמלאים.

 האם אדם בריא אכן מסכן את בריאותו כשהוא מגיע לבית החולים? 

האם ישנן מחלקות שבהן הסיכון להדבקות במחלות זיהומיות גבוה יותר? 

למי לא מומלץ להגיע לבתי החולים כשאין בהכרח צורך (רק לשם ביקור וכו')?

ובכל זאת, כשאין לנו ברירה, איך ניתן להמנע מהדבקות במחלות שונות?  

Print Friendly

כעת, כשהחורף כבר בפתח, מערכת החיסון שלנו נחלשת והגוף שלנו חשוף יותר למחלות החורף השונות. מדוע אנחנו רגישים יותר למחלות בחורף וכיצד הכירופרקטיקה יכולה לסייע לנו? ד"ר רונן מנדי, כירופרקטור במכבי טבעי מסביר.

מה בעצם קורה בחורף למערכת החיסון שלנו?

כיצד הכירופרקטיקה יכול לסייע להגנה על המערכת החיסונית?

מתי מומלץ להתחיל בטיפול?

Print Friendly