סויה היא אחד מגידולי התרבות העתיקים ביותר שהגיע לאירופה ולאמריקה בתחילת המאה ה-19. את הסויה החלו לגדל בצפון סין ובמרכזה לפני 4,000 שנים, ומכאן התפשטה לכל רחבי המזרח הרחוק. האגדה מייחסת את שם הצמח לקיסר הסיני שנג-נינג-סויה, אשר, לפי האגדה, שתל את שתיל הסויה הראשון בסין.

שילוב סויה בתזונת תינוקות, ילדים, נשים ומבוגרים שנויה במחלוקת. למרות שיש מחקרים המעריכים שצריכת סויה יכולה לסייע במניעת תופעות גיל המעבר אצל נשים, מניעת דילול עצם ובפעילות אנטי סרטנית, עקרונות התזונה הנבונה לאוכלוסיה בישראל אינם כוללים המלצות בדבר תזונה עתירת סויה.

לדברי ד"ר סיגל אילת-אדר, דיאטנית קלינית ואפידמיולוגית "הסויה שייכת למשפחת הקטניות ומהווה מקור עשיר בחלבון, לכן צמחונים וטבעונים צורכים אותה כתחליף בשר. צריכת סויה מורידה את צריכת השומן הרווי ולכן משמשת תחליף למוצרים עתירי שומן רווי כגון בשרים ומוצרי חלב שמנים. בניגוד לחלבון מן החי, השומן בסויה הוא שומן לא רווי ולכן המרה של חלבון מן החי בחלבון סויה תביא בהכרח להפחתת השומן הרווי בתפריט. ואכן חוקרים סבורים שלסויה השפעות מיטיבות במניעת היווצרות טרשת העורקים ופקקת.

"מחקרים הראו כי חלבון הסויה מפחית את כמות הכולסטרול – LDL (הכולסטרול הרע) בפלסמה של האדם. עם זאת מתברר שדרושה כמות גדולה מאד של חלבון כדי להשיג אפקט זה. כדי להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם, ההמלצה כיום היא להעדיף מוצרים מזון כגון פולי סויה, טופו,רוטב סויה  וייתכן שגם תחליפי הבשר הצמחיים (עדיין חסרים מחקרים בנושא), על פני תוספי מזון מסויה כגון אבקות חלבון סויה או כמוסות. הערכה נוספת היא שבמזון המלא בצורתו המקורית עשויים להיות רכיבים שאינם מוכרים לנו ואשר להם אפקט מועיל במניעת מחלת עורקי הלב". 

לגבי תדירות הצריכה, אומרת ד"ר אילת-אדר "לא קיימות המלצות ספציפיות אך מדובר בהחלפה של מנה עיקרית בשרית אחת במנה צמחית המכילה סויה פעם עד מספר פעמים בשבוע. ישנם חוקרים המעריכים כי צריכה מופרזת של סויה ומוצריה עלולה לשבש את מאזן הורמוני המין בבני אדם, שכן היא מכילה פיטואסטרוגן — נגזרת הדומה בפעילותה לאסטרוגן. משרד הבריאות יצא לאחרונה בהצהרה הממליצה להגביל צריכת סויה ל-3 פעמים בשבוע לילדים עד גיל 18".

Print Friendly